מסמך 1/2
הבנקאי שהנגיש את המשנה: פנחס קהתי ומהפכת 'תורה ומלאכה'
14 דק׳ קריאה2,884 מילים
1. מבוא: דיוקנו של מהפכן בצניעות
רבי פנחס קהתי אינו רק "פרשן" במובן הקלאסי של המילה; הוא הארכיטקט של מהפכה תרבותית שקטה ששינתה את פני הלימוד היהודי במאה ה-20. דמותו מהווה גשר אסטרטגי נדיר בין עולם הישיבות הוותיק של מזרח אירופה לבין החברה הישראלית המתחדשת, ובפרט הציבור הדתי-לאומי העובד. קהתי גילם בדמותו פרדוקס מרתק: איש בעל להט חסידי יוקד – כזה שהרטיב את טליתו בזיעה בעת תפילה – אשר בחר להשתמש בכלים "קרים" של דייקנות מתמטית, חשבונאות וסדר מופתי כדי להבקיע את חומות ה"קצרנות" של המשנה ולהנגישה לכל אדם.
בפועלו, יצק קהתי תוכן מעשי ומהפכני למושג "תורה ומלאכה". השילוב בין עבודה בנקאית מקצועית לבין למדנות תורנית מונומנטלית לא היה עבורו פשרה של בדיעבד, אלא אידיאל מוסרי. הוא הוכיח כי "אדם מן השורה", פקיד בנק העוסק בחולין, יכול להעפיל לפסגות רוחניות של "גדול בתורה". שורשיו בחסידות פולין, יחד עם תפיסתו הציונית המודרנית, עיצבו מחנך שהבין כי דור התקומה זקוק לשפה חדשה – צלולה, מדויקת ונגישה.
2. שורשים ועיצוב אישיות: מרובנה לוורשה
פנחס הכטמן נולד בשנת תר"ע (1910) בכפר סמוך לרובנה שבפולין. בית אביו, קהת, היה מזג נדיר של חסידות טריסק שורשית וציונות נלהבת של תנועת "המזרחי". האב הקפיד על דיבור בעברית וטיפח בבנו את השאיפה לעלייה עוד בטרם חרב העולם הישן.
תחנות העיצוב המרכזיות בחייו:
- 1.לימוד תורני: מגיל שלוש ועד גיל 16 למד ב"חדר" ובישיבות במחוז ווהלין, שם קנה את ידיעותיו המקיפות בש"ס.
- 2.הכשרה פדגוגית: בשנת תרצ"ב סיים את לימודיו בסמינר "תחכמוני" בוורשה, שם קיבל תעודת בגרות והיתר הוראה, שילוב שהיה חריג בנוף האורתודוקסי של אז.
- 3.פעילות תנועתית ב"השומר הדתי": כחבר הנהלה ארצית בפולין, פעל להכשרת נוער לעלייה. פעילות זו הייתה קריטית כאלטרנטיבה לעולם החרדי שהתנגד לעלייה, והיא הציבה מודל של "חלוץ דתי" המשלב עבודה והלכה.
- 4.שינוי השם ועלייה: עם עלייתו ארצה ב-1935, בחר לעברת את שמו ל"קהתי". הייתה זו החלטה סמלית כפולה: מחד, לשמר את שם אביו, קהת (שכן לפנחס נולדו בנות בלבד והוא חשש ששם אביו יישכח), ומאידך, כי השם "קהתי" נשמע לו מודרני, ישראלי ושורשי יותר.
3. האידיאל המוגשם: קריירה בנקאית בשירות התורה
חייו של קהתי בארץ ישראל היו מופת של צניעות והסתפקות במועט. במשך שנים רבות חלקה משפחת קהתי דירת שלושה חדרים צפופה ברחוב אחד העם בתל אביב עם משפחת אחותו (משפחת רוזן). שתי משפחות, כיור אחד מטבח אחד, וחדר ילדים משותף. תנאים אלו לא העיבו על רוחו; הם היוו את המסד לאידיאולוגיה של "תורה ומלאכה".
אף שהיה "גאון מתמטי" שניחן ביכולות ניתוח אדירות (ואף למד מתמטיקה, פיזיקה וקבלה באוניברסיטה העברית), בחר קהתי לעבוד כפקיד ומבקר ב"קופת מלווה של הפועל המזרחי" בשל אילוצים כלכליים. עמיתו, דב אדלמן, העיד על בנקאי שרושם כל אגורה בכתב יד קליגרפי. בתו תמר מספרת כי היה יושב שעות בערב כדי למצוא טעות של אגורות בודדות: "זאת אומרת שמשהו עשיתי במשך היום שאני לא זוכר", נהג לומר.
דייקנות זו לא הייתה רק תכונה מקצועית, אלא המנוע מאחורי הפירוש למשנה. היכולת "לפענח פלונטרים" בחשבונות הבנק ברחבי הארץ תורגמה ליכולת לזקק סוגיות סבוכות למבנה ארכיטקטוני ברור. השכל המתמטי של קהתי הוא שבנה את הפירוש – חלוקה לוגית, ניקוד קפדני ושפה תמציתית המזקקת את העיקר מהטפל.
4. המהפכה החינוכית: בני עקיבא והחוג לחינוך עצמי
המפגש של קהתי עם הנוער העובד הגיע מתוך זיהוי של משבר רוחני עמוק. בשנות ה-40, נערים דתיים רבים יצאו לעבודה בגיל 15 כדי לסייע בפרנסת המשפחה, והעולם הישיבתי הפך עבורם לטקסט חתום. קהתי, כרכז מחלקת ההדרכה של בני עקיבא, הבין שאי אפשר להסתפק בהטפה – יש צורך בכלים פדגוגיים.
הוא הקים את "החוג לחינוך עצמי" בביתו הפרטי. הנחת היסוד הייתה נוקבת: "מדריך חייב קודם כל להדריך את עצמו". בחוג זה, שבו השתתפו דמויות כרבנית נריה, עוצבו הערכים שיחלחלו מאוחר יותר לפירוש המשנה: הנגשה, בהירות ומחויבות אישית.
| אתגרי הנוער העובד | הפתרונות הפדגוגיים של קהתי |
|---|---|
| יציאה לעבודה בגיל 15-16 וזניחת הלימוד | הקמת "גימנסיה גבע" – לימודי ערב המותאמים לנערים עובדים |
| רתיעה מטקסטים ארמיים ו"יבשים" | פיתוח פירוש בעברית מודרנית, זורמת ורציפה |
| חוסר פנאי לריכוז ממושך | פורמט "קונטרס בכיס" ללימוד בנסיעות ובתורים |
| נתק רגשי מעולם התורה | שילוב ניגון, חסידות ורוח בתכני הלימוד ("עבודה שבלב") |
5. לידתו של מפעל חיים: מהקונטרס השבועי לסטנדרט עולמי
ההחלטה לכתוב את הפירוש נולדה לאחר שקהתי פנה לגדולי תורה בבקשה שיכתבו פירוש נגיש לנוער, אך הדוגמאות שקיבל היו למדניות מדי. אשתו, רחל, שהייתה ה"דלק" מאחורי המפעל, אמרה לו: "תכתוב בעצמך".
המפעל הפך למבצע לוגיסטי משפחתי: הבנות העתיקו, והמשפחה כולה הדביקה בולים ושלחה שקי דואר ל-5,000 מנויים. קהתי ויתר על שכר בנקאי מלא והתמסר למשימה, תוך שהוא בוחן את עצמו בשיטה ייחודית: הוא ניהל פנקס בשיטת "ראשי מילים" (רק האות הראשונה של כל מילה), ובעזרתו שינן את המשניות בעל פה כדי לוודא שהביאור שלו זורם וטבעי.
החידושים הפדגוגיים בפירוש קהתי:
- הביאור המשולב: הטקסט מוטמע בתוך הפירוש, ללא צורך בדילוג בין הטקסט לביאור.
- הנגשה גלובלית: כוחו של הפירוש חצה גבולות. מסופר על שני רבנים שביקרו בברית המועצות תחת מסך הברזל; המוכס הרוסי שבדק את מזוודותיהם שאל אותם באנגלית: "?In Kehati have you got" – עדות חותכת לכך שהפירוש הפך לשם נרדף למשנה עצמה.
- סדר והלכה: שילוב פסיקת הרמב"ם והשולחן ערוך בסוף כל סוגיה.
6. הנפש המנגנת: דמותו הרוחנית והאמנותית
לצד הדיוק המתמטי, קהתי היה "בעל מנגן" חסידי. הוא האמין שהניגון הוא כלי לביטוי דתי שלא ניתן להשיג במילים. הוא הלחין למעלה מ-20 ניגונים, כאשר המפורסם שבהם, "צמאה נפשי", הולחן כמתנה מיוחדת לכבוד חתונת בתו, ליביה. הלחן זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר החסידי (1969), ורבים שרים אותו ואת "הרחמן" לסוכות מבלי לדעת כי הבנקאי הצנוע הוא המלחין.
תפילתו הייתה "זעקה ורינה" של כל הגוף. לאחר תפילת מוסף בימים נוראים, טליתו הייתה רטובה מזיעה והוא היה מותש לחלוטין. הוא הנחיל את נוסח התפילה והלהט שלו לתלמידו, הרב חיים דרוקמן, ובכך עיצב את עולם התפילה של דורות בבני עקיבא. החיבור בין הלב המשתפך בניגון לבין השכל המנתח את המשנה יצר אישיות הרמונית ושלמה.
7. סיכום ומורשת: 66 שנים של שליחות
פנחס קהתי נפטר בנר שישי של חנוכה תשל"ז (1976), בגיל 66. המספר "שש" ליווה אותו עד רגעיו האחרונים: הוא סיים לבאר את ששת סדרי המשנה, נפטר בגיל 66 והסתלק לאחר הדלקת נר שישי.
מורשתו חלחלה לכל שכבות העם. למרות זיהויו המגזרי, פירושו התקבל אפילו בעולם החרדי – החל מהרבי מליובביץ' שעודדו לכתוב פירוש לתורה, ועד לבנו של הרב עובדיה יוסף שהציב אותו כמודל לשילוב תורה ועבודה. הוא הוכיח שגדוּלה בתורה אינה מחייבת התנתקות מהעולם, אלא רתימה של כלי המעשה לטובת הקודש.
3 תובנות מפתח למנהיגות חינוכית מחיי קהתי:
- 1.הפשטות היא שיא המורכבות: הנגשת חומר קשה אינה "השטחה", אלא מלאכת מחשבת של זיקוק ודיוק.
- 2.מנהיגות דורשת שותפות: המנוע של קהתי היה משפחתו. הצלחה רוחנית כזו צומחת מתוך בית שחי את השליחות ביומיום.
- 3.האדם הוא הכלי: המקצוענות ב"חול" (הבנקאות) היא המעבדה שבה משתכללים הכלים לעבודת ה"קודש". ניתן להגיע לשיאים תורניים מבלי לזנוח את האחריות הכלכלית והאנושית.
תקציר מנהלים: חייו ומורשתו של הרב פנחס קהתי
תקציר מנהלים
הרב פנחס קהתי (תר"ע-תשל"ז, 1910-1976), דמות מופת של שילוב בין תורה, עבודה וחינוך, הוא מחברו של מפעל "המשניות המבוארות", הידוע בכינוי "משניות קהתי". פירוש זה חולל מהפכה בלימוד התורה בעולם היהודי במאה ה-20, והפך את המשנה לנגישה לקהלים רחבים שלא היו חלק מעולם הישיבות.
חייו ופועלו של הרב קהתי היו שזורים עמוקות באידיאולוגיה הציונית-דתית. עוד בפולין היה פעיל מרכזי בתנועת "השומר הדתי" ו"החלוץ המזרחי", ולאחר עלייתו ארצה בשנת 1935, היה מאבני היסוד של תנועת "בני עקיבא", שם ריכז את מחלקת ההדרכה ועיצב את דרכה החינוכית. במקביל לעבודתו כפקיד ומבקר בבנק הפועל המזרחי, הונע מפעל המשניות מתוך דאגתו העמוקה לנוער העובד, שנותק מלימוד תורה מסודר.
הפירוש, שנכתב במשך תשע שנים (1955-1964), מתאפיין בבהירות, שפה עברית מודרנית, ושילוב ייחודי של متن המשנה והביאור כיחידה אחת. הוא נסמך על פרשנים קלאסיים, מתמצת סוגיות תלמודיות רלוונטיות, ומביא את פסיקת ההלכה, כל זאת בתמציתיות ובדיוק. המפעל החל כקונטרסים שבועיים שנשלחו בדואר לאלפי מנויים והפך לסדרת ספרים הנמצאת כמעט בכל בית יהודי, ישיבה ובית כנסת.
אישיותו הצנועה של הרב קהתי, שלא הסכים שיכנוהו "רב", באה לידי ביטוי גם בהיותו איש משפחה, בעל תפילה נלהב ומלחין מחונן של ניגונים שהפכו לנכסי צאן ברזל (כמו "צמאה נפשי"). מורשתו אינה רק הפירוש עצמו, אלא פריצת הדרך שיצר – ייסוד ז'אנר חדש של ספרות תורנית מונגשת, שסלל את הדרך למפעלים דומים שבאו אחריו. הרב קהתי נותר סמל לאידיאל של "תורה ועבודה" ולאחד מגדולי מרביצי התורה בדורות האחרונים.
I. ביוגרפיה וציוני דרך מרכזיים
ילדות, נעורים וחינוך בפולין
- לידה ורקע משפחתי: נולד בז' באלול תר"ע (11 בספטמבר 1910) בכפר סמוך לעיר רובנה שבפולין. שמו המקורי היה פנחס הכטמן (או גכטמן). אביו, הרב קהת גכטמן, היה חסיד טריסק, ציוני נלהב וחבר תנועת "המזרחי". אמו הייתה מלכה. הוריו ורוב משפחתו נספו בשואה.
- חינוך תורני: מגיל שלוש למד ב"חדר" ובהמשך בישיבות ברובנה ובערים נוספות במחוז ווהלין, עד גיל 16.
- לימודים כלליים והכשרה להוראה: בגיל 16 החל בלימודים כלליים. בין השנים תרפ"ו-תרצ"ב (1926-1932) למד בבית המדרש לרבנים "תחכמוני" בוורשה, שם קיבל תעודת בגרות והסמכה להוראה.
פעילות ציונית ועלייה לארץ ישראל
- השומר הדתי: בתקופת לימודיו ב"תחכמוני" הפך לפעיל מרכזי בתנועת "השומר הדתי", תנועה מקבילה ל"השומר הצעיר" שנוסדה בציבור הדתי-לאומי. הוא נבחר כחבר ההנהלה הארצית וריכז סמינריונים למדריכים, שהכשירו נוער לעלייה לארץ.
- החלוץ המזרחי: בשנתיים שקדמו לעלייתו, עבד במחלקת ההכשרה והעלייה של מרכז "החלוץ המזרחי".
- עלייה: עלה לארץ ישראל בתחילת שנת תרצ"ו (1935), בגיל 26. משפחתו דחפה אותו ואת אחותו לעלות, מתוך הבנה שלצעירים סיכוי טוב יותר לקבל סרטיפיקטים. עם עלייתו, קיבל מהקהילה ברובנה סט משניות קטן עם ברכת הדרך.
חיים ופעילות בארץ ישראל
- לימודים אקדמיים: למד שנה אחת באוניברסיטה העברית בירושלים מתמטיקה, פיזיקה, פילוסופיה וקבלה. נאלץ להפסיק את לימודיו מחוסר אמצעים כלכליים.
- עבודה ופרנסה: עבד כמורה בבית ספר למלאכה של "המזרחי" בתל אביב ובמקביל כמנהל חשבונות בבנק. בהמשך, עבד שנים רבות בבנק הפועל המזרחי (לימים בנק המזרחי), שם נודע בכישרונו המתמטי ובדייקנותו. הוא שימש גם כמבקר מטעם הבנק ופתר סבכים חשבונאיים.
- הקמת משפחה: נישא לרחל, שבאה מבית של חסידות גור ועזבה את משפחתה כדי להצטרף להכשרה של "השומר הדתי" ולעלות ארצה. לזוג נולדו שתי בנות, תמר וליביה. לאחר השואה, ומכיוון שלא נולדו לו בנים, שינה את שם משפחתו מהכטמן לקהתי כדי להנציח את שם אביו, קהת.
- פעילות חינוכית ותנועתית:
- בני עקיבא: היה ממייסדי תנועת בני עקיבא וחבר בהנהלה הארצית הראשונה שלה בשנת תרצ"ז (1937), לצד הרב משה צבי נריה. שימש כרכז מחלקת ההדרכה במשך שנים רבות והיה אחראי על התכנים החינוכיים.
- חוג לחינוך עצמי: הקים גרעין של מדריכים בתל אביב, "חוג לחינוך עצמי", שנפגש מספר פעמים בשבוע במשך שנתיים. מטרת החוג הייתה לעצב את דמותם הרוחנית של המדריכים עצמם, מתוך תפיסה שמדריך חייב קודם כל לחנך את עצמו.
- פטירתו: נפטר בכ"ט בכסלו תשל"ז (21 בדצמבר 1976), בליל נר שישי של חנוכה, בגיל 66.
II. מפעל המשניות "קהתי": חזון, תהליך ומאפיינים
מפעל חייו של הרב קהתי נבע ישירות מפעילותו החינוכית ומהבנתו את צורכי הדור.
המניע והחזון
- הצורך החינוכי: הרב קהתי היה מוטרד ממצבם הרוחני של בני הנוער, בעיקר אלו שעזבו את מסגרות הלימוד לאחר כיתה ח' ויצאו לעבוד. הוא זיהה כי הם מנותקים מלימוד תורה משמעותי, וכי הפירושים הקיימים למשנה (כמו פירוש הרמב"ם והרע"ב) אינם נגישים עבורם.
- הרעיון: הוא שאף ליצור כלי לימוד שיהיה "קל לקריאה ולהבנה גם לתלמידים ולציבור הרחוק מעולם התורה". הוא דמיין חוברות קטנות שאנשים יוכלו לשאת בכיסם וללמוד בהמתנה בתור או בנסיעה באוטובוס, ובכך לחברם מחדש לעולם התורה שבעל פה.
- החיפוש אחר מחבר: בתחילה, פנה לכמה תלמידי חכמים וביקש מהם לכתוב פירוש לדוגמה. אף אחת מהדוגמאות לא קלעה למטרה שהציב.
- ההחלטה לכתוב בעצמו: בעקבות התעקשותה של אשתו רחל, שאמרה לו "אם אתה כל כך יודע מה אתה רוצה, תכתוב את זה בעצמך", הוא כתב פירוש לדוגמה. הדוגמה התקבלה בהתלהבות רבה, והוא התבקש לקחת על עצמו את המשימה.
תהליך הכתיבה וההוצאה לאור
- משך הפרויקט: העבודה נמשכה כ-11 שנים, מתוכן 9 שנות כתיבה רצופות (תשט"ו-תשכ"ד / 1955-1964), עם הפסקה של שנתיים באמצע.
- היקף העבודה: הרב קהתי כתב ביאור ל-14 משניות מדי שבוע (שתיים לכל יום, לפי סדר המשנה היומית), עבודה שדרשה מסירות מוחלטת.
- מעורבות משפחתית: המפעל היה מאמץ משפחתי. אשתו רחל הייתה "המנוע והדלק", בנותיו סייעו בהעתקה למכונת כתיבה, ובשליחת החוברות בדואר. הוא היה נוהג להעירן בלילה כדי לבחון אם הביאור שכתב מובן להן, מתוך תפיסה שאם הן מבינות, הפירוש בהיר מספיק.
- מימון:
- 1.שנה ראשונה: בנק הפועל המזרחי מימן את משכורתו למשך שנה, במהלכה התמסר לכתיבה.
- 2.הפסקה וחזרה לבנק: לאחר שנה הבנק לא יכול היה להמשיך במימון, והרב קהתי חזר לעבודתו בבנק למשך שנתיים.
- 3.התורם: המפעל ניצל בזכות תרומתו של אדם שביקש להנציח את אחיו ואשתו שנספו בשואה. הקשר עם התורם נוצר דרך חניך לשעבר של הרב קהתי מהחוג לחינוך עצמי.
הפורמט והפצה
- קונטרסים שבועיים: הביאור יצא לאור תחילה כקונטרסים (חוברות) שבועיים, שהגיעו לתפוצה של כ-5,000 עותקים. כל קונטרס כלל:
- 14 משניות מבוארות.
- שתי הלכות מהשולחן ערוך.
- שתי הלכות מהרמב"ם.
- קטע מהתנ"ך.
- סדרת ספרים: לאחר סיום המפעל, הביאור נערך והודפס כסדרת ספרים בת 12 כרכים (שני כרכים לכל סדר משנה), עם הסכמתו של הרב איסר יהודה אונטרמן. הרב קהתי הקדיש כל אחד מהכרכים לדמויות משמעותיות בחייו (הוריו, אשתו, בנותיו, רבותיו ועוד).
מאפייני הפירוש וחידושיו
| מאפיין | תיאור |
|---|---|
| שפה בהירה ומודרנית | הפירוש כתוב בעברית עדכנית, רהוטה ושווה לכל נפש, בניגוד לשפתם של פרשנים קלאסיים. |
| שילוב טקסט וביאור | החידוש המרכזי היה שילוב מילות הביאור בתוך טקסט המשנה עצמה, מה שיצר רצף קריאה והבנה מיידי. |
| ניקוד מלא | הרב קהתי ניקד בעצמו את כל ששת סדרי המשנה, עבודה פילולוגית חלוצית. |
| נאמנות למקורות | הפירוש מבוסס על פרשנים מסורתיים (רמב"ם, רע"ב, תוספות יום טוב) ואינו מציג פרשנות אישית. |
| הקשר ותמצות | כולל הקדמות לכל מסכת ופרק, תמצית של חידושי הגמרא הנוגעים למשנה, ופסיקת הלכה מהרמב"ם והשולחן ערוך. |
| איזון מדויק | הפירוש מאוזן בין פירוט לקיצור, ומספק ללומד את כל המידע הנחוץ להבנת הפשט בצורה תמציתית. |
III. אישיותו, פועלו החינוכי ועולמו הרוחני
איש חינוך והדרכה
הרב קהתי ראה בעצמו קודם כל מחנך. כל פועלו נבע מתוך תחושת אחריות עמוקה כלפי הנוער הדתי-ציוני.
- תפיסתו החינוכית: הדגיש את חשיבות ה"עבודה שבלב" – הפיכת המצוות והתפילה לחוויה פנימית ומשמעותית. הוא כתב תכניות הדרכה רבות על אווירה דתית בסניפי בני עקיבא, על מהות השבת ועל התפילה.
- קשר עם חניכיו: היה דמות נערצת על חניכיו. עמנואל בציה, שהיה חבר בחוג לחינוך עצמי, תיאר את שיחותיו ככאלו ש"יוצאות ממכה ליבו" ונמשכות אל תוך הלילה, משולבות בשירה ובניגונים.
- קשרים עם גדולי הדור: היה חבר קרוב של הרב משה צבי נריה, והרב חיים דרוקמן היה בן בית אצלם וראה בו דמות אב.
עולם הנגינה והתפילה
המוזיקה והתפילה היו חלק בלתי נפרד מאישיותו.
- הלחנה: הלחין מעל 20 ניגונים למילים מהמקורות. רבים מלחניו הפכו לפופולריים מבלי שהציבור ידע מיהו מחברם. בין לחניו המפורסמים:
- "צמאה נפשי": זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר החסידי הראשון (1969). הולחן לכבוד חתונת בתו ליביה.
- "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת".
- בעל תפילה: היה שליח ציבור נלהב בימים הנוראים. תפילתו תוארה כזעקה שכל הגוף משתתף בה ("כל עצמותי תאמרנה"). עדי ראייה סיפרו כי בסיום התפילה בגדיו היו ספוגי זיעה מהתרגשות וממאמץ.
תכונות אישיות
- ענווה וצניעות: התנגד שיכנוהו "הרב" ולא השתמש בתעודת ההוראה שלו. בסיום מפעל המשניות, ייחס את כל ההצלחה לסייעתא דשמיא.
- דייקנות ויושרה: היה מקפיד מדי ערב לערוך חשבון של הוצאותיו. פעם אחת, כשחסרה לו אגורה, הדבר הטריד אותו לא בגלל הסכום, אלא משום שהעיד על כך ששכח משהו שעשה באותו יום.
- איש משפחה ושלום: חייו התנהלו בנעימות. הוא התגורר במשך תקופה בדירת שלושה חדרים יחד עם משפחת אחותו (משפחת רוזן), ולא נרשמה ביניהם מריבה מעולם.
IV. מורשת והשפעה
המהפכה בלימוד התורה
- הנגשת המשנה להמונים: מפעל "קהתי" חולל מהפכה בכך שהפך את המשנה, שנחשבה לחומר לימוד "יבש" וקשה, לנגישה ופופולרית. אנשים החלו ללמוד משנה בכל מקום: באוטובוס, בצבא, בהפסקות בעבודה.
- סלילת הדרך למפעלים חדשים: הרב קהתי היה חלוץ שיצר ז'אנר חדש של ביאורים מודרניים ובהירים. מפעלו סלל את הדרך לחיבורים דומים שבאו אחריו, כמו פירוש שטיינזלץ לתלמוד ו"המשנה הסדורה" של הרב דורדק, שהעיד על עצמו כי החל את מפעלו בהשראת קהתי.
- קבלה רחבה: למרות השתייכותו הברורה למחנה הציוני-דתי, הפירוש התקבל בחום גם בחלקים רחבים של הציבור החרדי, והפך לחלק בלתי נפרד מארון הספרים היהודי בכל הזרמים. הסיפור על המוכס הסובייטי ששאל רבנים אם יש ברשותם "קהתי" ממחיש את תפוצתו העולמית.
סמל ל"תורה ועבודה"
הרב קהתי מהווה דוגמה ומופת לשילוב האידיאלי בין חיי תורה מלאים לבין עבודה לפרנסה. העובדה שאדם שעבד כבנקאי הצליח ליצור לבדו את אחד ממפעלי התורה החשובים של הדורות האחרונים, משמשת השראה לרבים.
V. ציטוטים נבחרים
מדברי הרב קהתי
- מתוך הביוגרפיה שכתב על עצמו: "נולדתי בז' ואילול תר"ע... בגיל שלוש נכנסתי לחדר, ומאז ועד גיל 16 למדתי תורה... בגיל 16 התחלתי ללמוד גם לימודים כלליים."
- בסיום מפעל המשניות (בחוברת האחרונה, תשכ"ד): "אודה לה' על שזיכיתי בעזרת ה' לקרב לימוד המשנה לכל העם ולקרב העם ללימוד תורה שבעל פה, מתוך רצון ועונג... שבח והודאה לאל בורא עולם שזיכני בחסדו וברחמיו הגדולים לבאר את שש סדרי המשנה ולקראת רבים ללימוד המשנה ולהבנתה. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה."
מדברי אחרים עליו
- הרב משה צבי נריה: "בזכות הצניעות, בזכות הענווה, זכה ר' פנחס להיות האיש שעשה אוזניים לתורה, אשר כבש וכובש יותר ויותר המונים ללימוד התורה."
- הרב שלמה מן-ההר (בהספדו): "ידעתי שבראש חודש אין מספידים אלא תלמיד חכם... ההלכה היא שכיום אין מי שנחשב תלמיד חכם וזכאי למספד בראש חודש. אבל יש יוצא מן הכלל, ורבי פנחס ז"ל יוצא מן הכלל וזכאי להספד."
- רחל קהתי (אשתו), כפי שצוטטה על ידי בתו: "הוא התעסק בשישה סדרי משנה. נפטר בגיל 66, אחרי הדלקת הנר השישי של חנוכה."
- הרב אורי כהן (חתנו): "הוא לא הסכים שיקראו לו הרב. עיקר הראש שלו בכלל לא היה שם, הראש שלו היה בתנועת השומר הדתי."
- הרב יצחק ליכטנשטיין (כפי שסיפר חתנו): קרא לבניו ואמר להם: "זה הרב פנחס קהתי, ואתם חייבים בכבודו כמו שאתם חייבים בכבודי."
- הרבי מליובאוויטש (במברק תנחומים למשפחה): "מצטערתי לשמוע מפטירת הרב שעוסק בצרכי ציבור, מרביץ תורה ורב פעלים... אדם שכמוך ראוי גם לכתוב פירוש לתורה." (אמירה שנאמרה לרב קהתי בפגישתם).