פועלו ומשנתו התורנית של רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק: למדנות, הגות ומנהיגות בעת תמורה
17 דק׳ קריאה3,386 מילים
תקציר
סקירה זו משרטטת את קוויה של אחת הדמויות התורניות המשפיעות בעת החדשה, רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, תוך הצגת השילוב הייחודי בין למדנות ליטאית קלאסית, הגות פילוסופית עמוקה ומנהיגות ציבורית אמיצה. הטקסט בוחן את המתח היצירתי בין שני חיבוריו המרכזיים: "אור שמח", המבוסס על ניתוח משפטי-הלכתי חריף של משנת הרמב"ם, ו"משך חכמה", המציע תפיסה תאולוגית רציונליסטית השוללת קדושה עצמית בחפצים ומדגישה את האחריות האנושית. לצד יצירתו הספרותית, המקור מדגיש את תפקידו ההיסטורי כמנהיג בעתות משבר, החל מעמידתו לצד קהילתו במלחמת העולם הראשונה ועד לזיהוי ראשית הגאולה בוועידת סן רמו, ראייה שהפכה אותו לגשר בין עולם התורה הישן לתמורות הלאומיות של המאה העשרים. בסיכומו של דבר, המאמר מבקש להראות כיצד מורשתו נותרה רלוונטית בזכות המיזוג בין נאמנות למסורת לבין חזון היסטוריוסופי המזהה את יד ההשגחה בתהליכים המודרניים.
תולדות חיים ומנהיגות בעת משבר
רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, המוכר לדורות על שם חיבוריו המונומנטליים "אור שמח" ו"משך חכמה", נמנה עם גדולי הרבנים והמנהיגים הרוחניים במזרח אירופה בשלהי המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים – תקופת דמדומיו של עולם התורה הישן טרם חורבן השואה [cite: 1, 2, 3]. הוא נולד בשנת תר"ג (1843) בעיירה בוטרימוניס (הידועה גם כבוטרימנץ או בלטרימניץ) שבמחוז וילנה בליטא, לרבי שמשון קלונימוס הכהן ולאסנת [cite: 2, 3, 4, 5]. לידתו נקשרה בברכה שניתנה לאביו על ידי רבו, רבי מאיר מטיקטין, כי ייוולד לו בן שיאיר את עיניהם של ישראל בתורתו, ועל שמו נקרא הילד "מאיר שמחה" [cite: 4]. בית הוריו היה מוקד למפגש של תלמידי חכמים, וביניהם רבי מאיר הלוי הורוביץ מטיקטין שנהג להתארח אצלם [cite: 2].
ילדותו של רבי מאיר שמחה עמדה בסימן סכנת גיוס החובה הכפוי של ילדים יהודים לצבא הצאר ("חטיפת הקנטוניסטים") [cite: 4]. באשמורת בוקר אחת הוזהרה אמו על ידי עובר אורח מסתורי כי בנה עומד להיחטף בלילה, והוריו החליטו להבריחו ולהחביאו בארגז מצעים בחדר השינה [cite: 4]. חיפושם של החוטפים בבית עלה בתוהו, והילד ניצל והקדיש את חייו לעלייה במסילה התורנית [cite: 4]. כישרונותיו המזהירים התגלו כבר בבחרותו, כאשר נשלח ללמוד מפי רבה של סלובדקה, רבי משה דנישבסקי [cite: 2, 3]. מסופר כי בהיותו כבן עשר נמצא על ידי שמש בית המדרש כשהוא עומד על סולם אוצר הספרים ושקוע בלימודו במשך לילה שלם, מבלי שחש כלל כי הקהל כבר התפזר לבתיו לאחר תפילת ערבית [cite: 4].
בגיל שבע עשרה נישא לחיה, בתו של הגביר רבי צבי פלטיאל מקובסקי מביאליסטוק, ועבר להתגורר בבית חמיו [cite: 2, 4, 5]. רעייתו נטלה על עצמה את עול הפרנסה וניהלה עסק מסחרי בהצלחה, מתוך מטרה לאפשר לבעלה להגות בתורה ללא מפרע [cite: 2, 5, 6]. הסדר זה נמשך שנים רבות, במהלכן ישב רבי מאיר שמחה בבית הכנסת "גמילות חסד" בביאליסטוק והגה בתורה כשמונה עשרה שעות ביממה בשקידה יוצאת דופן [cite: 4]. בתקופה זו למד בחברותא עם ידידו רבי יוסף זונדל הוטנר, והתקרב לרב המקומי, רבי יום טוב ליפמן הלפרין (בעל "עונג יום טוב") וכן לרב יצחק ליב גרוסברג (מחבר "שי למורא" על מסכת בכורות) [cite: 2, 6].
בשנת תרמ"ח (1888), בעקבות פטירתו של רבה הליטאי של דווינסק, רבי ראובן הלוי לוין, הוצעה משרת הרבנות לרבי מאיר שמחה [cite: 2, 5]. על אף שהיה ליטאי מובהק ("מתנגד"), אישיותו המלכדת הביאה לקבלתו פה אחד על ידי כלל הפלגים בעיר, והוא כיהן בתפקיד זה קרוב לארבעים שנה [cite: 2, 5]. מנהיגותו התאפיינה בפשטות מופלגת, בצניעות וברגישות סוציאלית עמוקה; הוא סירב בעקביות להעלאת שכרו הדל על ידי פרנסי הקהילה, בטענה כי כספי הציבור צריכים להיות מופנים לנזקקים [cite: 5]. שמעו הגיע לתפוצות הגולה, והוא דחה הצעות לכהן במשרות רבנות רמות בירושלים, בניו יורק ובקובנה [cite: 6].
במהלך שנות כהונתו נרשמו מספר אירועי מופת שזעזעו את העיר דווינסק. הבולט שבהם, שתועד בספרו של איסר הראל (מבוגרי הקהילה ולימים ראש המוסד והשב"כ), נוגע להצפת נהר הדוגבה (דווינה) עקב הפשרת שלגים מהירה [cite: 1, 2, 5]. המים גאו ואיימו לפרוץ את סוללת ההגנה ולהחריב את בתי היהודים [cite: 3, 5]. בעיצומה של תפילה נרגשת, יצא רבי מאיר שמחה עטוף בטליתו אל הסוללה כשאחריו קהל אלפים [cite: 3, 5]. עם עלייתו לסוללה ונשיאת תפילתו, החל הקרח לנוע ולהיבקע, המים נסוגו והעיר ניצלה [cite: 3, 5, 6]. בהתאם להשקפתו הרציונליסטית, הרב סירב לראות באירוע זה נס אישי או עדות לקדושתו, אלא תחינה אנושית פשוטה שהתקבלה ברצון לפני בורא עולם [cite: 2].
מבחנה המנהיגותי הקשה ביותר של קהילתו הגיע עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כאשר דווינסק הפכה לאזור קרבות מופגז קשות בידי הארטילריה הגרמנית בשל המבצר הצבאי הגדול ששכן בה [cite: 7]. בשעה שמרבית התושבים והעשירים נמלטו, בחר רבי מאיר שמחה להישאר עם דלת העם שנותרה בעיר, והצהיר כי כל עוד נותרו תשעה יהודים בעיר, הוא יהיה העשירי להשלמת מניין [cite: 7, 8]. באותם ימי מצוקה הפגין פסיקה הלכתית אמיצה; הוא התיר שימוש בקמח מן השוק לאפיית מצות מחמת פיקוח נפש, וכן נשא דרשות מעודדות וסלחניות כלפי הצעירים שנטשו את הדת בשל אימי המלחמה, בהסבירו כי נחישותם תחת עול הרדיפות גורמת נחת רוח ליוצרם [cite: 9].
בשלהי ימיו חווה אובדן אישי כבד; רעייתו חיה נפטרה, ובעומדו על קברה התבטא כי בתוך שנה יצטרף אליה – נבואה שהגשימה את עצמה עם פטירתו תוך חודשים ספורים, בד' באלול תרפ"ו (1926), בבית מלון בריגה אליו נסע לצורך טיפול רפואי [cite: 2, 3, 4, 6]. כל ילדיו נפטרו בדמי ימיהם חשוכי ילדים, כולל חתנו רבי אברהם שנפטר בוורשא בשנת תרע"ח [cite: 6]. מורשתו הונצחה בהקמת ישיבת "אור שמח" בירושלים, ישיבת "משך חכמה" בבני ברק, וברחובות הקרויים על שמו ברחבי הארץ [cite: 6].
הפיצול היצירתי: אור שמח לעומת משך חכמה
היצירה התורנית של רבי מאיר שמחה נחלקת לשני אפיקים מקבילים אשר משלימים זה את זה, אך מייצגים סוגות ספרותיות ודרכי חשיבה שונות בתכלית [cite: 2, 9]. בעוד שחיבורו "אור שמח" מתמקד באנליזה הלכתית-משפטית נוקשה ודקדקנית על סדר "משנה תורה" לרמב"ם, הרי שספרו "משך חכמה" פונה לאפיק ההגותי, הפרשני וההיסטוריוסופי על חמישה חומשי תורה [cite: 9, 10]. הבחנה מתודולוגית זו הוגדרה על ידי רבי מאיר שמחה עצמו, שהיה רגיל לומר כי את ה"אור שמח" יכול היה לחבר כבר בשנות צעירותו, שכן הוא מבוסס על חריפות, בקיאות וניתוח טקסטואלי, אולם את ה"משך חכמה" נאלץ לחבר רק בזקנתו, לאחר שנות בשלות מחשבתית, הבנת נפש האדם והתבוננות במהלכי ההיסטוריה [cite: 9].
מתודולוגיית הלימוד והפסיקה בחיבור אור שמח
החיבור "אור שמח" נחשב לאחד מספרי היסוד של הלמדנות הישיבתית בעת החדשה [cite: 10]. סגנונו המקורי וגישתו העצמאית של המחבר מציבים אותו במעמד הדומה לזה של מפרשי הרמב"ם הקלאסיים, תוך שהוא משכלל באופן שיטתי את כתיבתו ההלכתית של הרמב"ם ומפתח אותה אל מעבר לפשט ההלכה המוצהרת [cite: 10, 14, 15].
אחד ממאפייניו הבולטים של ה"אור שמח" הוא השימוש החדשני והאינטנסיבי בתלמוד הירושלמי ככלי ראשון במעלה לפירוש הרמב"ם [cite: 10, 16]. מחקרו המקיף של ד"ר יצחק כהן על אודות יצירתו של רבי מאיר שמחה חושף כיצד הרב זיהה את התלות המבנית של הרמב"ם בספרות ארץ-ישראל [cite: 10, 14, 16]. ה"אור שמח" הניח כי במקומות רבים בהם פסיקת הרמב"ם עומדת בסתירה לתלמוד הבבלי, המפתח להבנת הפסק טמון בגרסאות או בסוגיות של התלמוד הירושלמי [cite: 10, 11].
כך, למשל, בדיון הלכתי מורכב הנוגע לסמכותו של המלך בדיני גילוי עריות, מציע ה"אור שמח" פתרון מקורי המבוסס על סוגיית הירושלמי במסכת סנהדרין (פרק "נגמר הדין"), ומראה כיצד המשפט המלוכני יונק את כוחו מתפיסה מדינית ייחודית שאינה כפופה לחלוטין לכללי הדיון הרגילים של הסנהדרין [cite: 17].
הרב מפתח את הקודיפיקציה הרמב"מית תוך שילוב עקרונות הגיוניים מופשטים עם דיוק טקסטואלי חסר פשרות [cite: 8, 14, 15]. ניתוח של מספר סוגיות מדגים את עומק פסיקתו:
- דיני נפשות וסנהדרין: בסוגיית סנהדרין שפתחו כולם בדיני נפשות תחילה ואמרו כולם "חייב" – הרי זה פטור, קובע ה"אור שמח" חידוש דרמטי לפיו דין זה חל אך ורק על הסנהדרין הגדולה, ולא על בתי דין קטנים של עשרים ושלושה, פסיקה שהתקבלה כעקרון יסוד בלימוד הלכות סנהדרין [cite: 18].
- ברכות ושבועות בקטן: בדיון על קטן המברך או נשבע, ה"אור שמח" מבחין בין עניית אמן אחר שבועת קטן לבין עניית אמן אחר ברכתו [cite: 18]. הוא מסביר כי בעוד שבועת קטן נחשבת כשבועה גמורה לעניין העונה אחריה, הרי שבברכות נדרש שהמברך יהיה בר-חיובא כדי להוציא את השומע ידי חובתו, ולכן עניית אמן אחר ברכת קטן אינה נחשבת כמי שהוציא ברכה מפיו שלו [cite: 18].
איסור בנייה בעץ במקדש ("לא תסור" / "לא תטע לך אשרה"): ה"אור שמח" מנתח את האיסור לבנות מבנה עץ בעזרה (כמו סוכה בחג הסוכות), ומחדש כי האיסור חל רק על מבנים המשלבים שני תנאים מצטברים: בנייה העשויה מעץ, וכן בנייה בעלת אופי של קבע [cite: 18]. הוא מוכיח כי סכך העשוי מקש ועלים אינו נכלל באיסור זה, ובכך מיישב את שאלת אכילת שיירי המנחות על ידי הכהנים בחג הסוכות [cite: 18].
- דין מומר לכל התורה כולה בשעת השמד: תוך פנייה לגרסת רש"י במסכת עבודה זרה, מבהיר ה"אור שמח" את מעמדו של מומר בשעת השמד כמי שנטה לבו לעבודת אלילים באופן מהותי, ובכך הוא מנתח את הפן הפסיכולוגי של החטא ולא רק את המעשה הפיזי הניגרר [cite: 18].
- סיפור יציאת מצרים: ה"אור שמח" חוקר את השמטת המילה "לקדשו" בדברי הרמב"ם בהקשר למצוות סיפור יציאת מצרים, ומציע השוואה מתודולוגית לדין זכירת השבת, תוך חשיפת המקורות המדרשיים המונחים ביסוד הניסוח ההלכתי של הרמב"ם [cite: 18].
מתודולוגיה מקיפה זו חושפת מגמות פסיקה עצמאיות, הנעות על התפר שבין קבלת מרות הקודקס ההלכתי לבין חירות היצירה והחידוש הלמדני [cite: 14, 15].
משנתו התאולוגית והגות קדושת הלוחות במשך חכמה
ספרו של רבי מאיר שמחה על התורה, "משך חכמה", שנכתב לאורך חמישה עשורים ויצא לאור רק לאחר מותו, מהווה פנינה הגותית המשלבת תובנות פסיכולוגיות, חברתיות והיסטוריוסופיות [cite: 9, 12, 13].
הציר התאולוגי המרכזי והמפורסם ביותר ב"משך חכמה" מופיע בפירושו לפרשת כי תשא, ומציג תפיסה אנטי-פטישיסטית רדיקלית של מושג הקדושה ביהדות [cite: 19, 20, 21]. בניתוחו את מעשה עגל הזהב ושבירת הלוחות על ידי משה, קובע רבי מאיר שמחה עיקרון תאולוגי נחרץ: אין שום עצם, מקום או אדם בעולם המחזיקים בקדושה עצמית, פנימית או מטאפיזית [cite: 21, 22]. הקדוש היחיד במציאות הוא הבורא יתברך, ואילו כל קדושה אחרת בעולם – בין אם מדובר בארץ ישראל, בית המקדש, לוחות הברית או הר סיני – אינה אלא קדושה יחסית הנובעת אך ורק מציווי הבורא ומחובתם של ישראל לשמור את התורה [cite: 21, 22].
הרב מבהיר כי המניע של בני ישראל ביצירת העגל לא היה כפירה באל, אלא חיפוש אחר תיווך גשמי לקדושה, מתוך מחשבה שהמשה האיש שהעלה אותם ממצרים הוא מקור הקדושה [cite: 20, 21]. כאשר בושש משה לבוא, ביקשו להחליפו בעגל זהב שיהווה חפץ מתווך [cite: 20, 21]. משה רבינו, בהבינו את עומק הטעות האלילית הזו, שבר את הלוחות הראשונים – שהיו מעשה אלוהים ישיר – כדי להמחיש לעם שהלוחות עצמם אינם אלא "חתיכת אבן" חסרת ערך ללא שמירת התורה בפועל על ידי ישראל [cite: 21, 22, 23].
רבי מאיר שמחה מפנה את תשומת הלב לעובדה הסימבולית כי דווקא הלוחות הראשונים, שנעשו בידי שמים, נשברו, ואילו הלוחות השניים, שפסל משה במו ידיו (מעשה ידי אדם), נותרו שלמים בארון הברית [cite: 21, 22]. בכך הוכח כי אין בנברא קדושה עצמית, וכי כוחה של התורה מתממש אך ורק מתוך שיתוף הפעולה הפעיל וההתחייבות של האדם לקיים את רצון הבורא [cite: 21, 22]. בדרך זו, מסביר ה"משך חכמה", צעדו כל נביאי ישראל כאשר זעקו כנגד האשליה כי הימצאות היכל ה' פיזית בירושלים תגן על העם מחורבן ללא תיקון מוסרי וחברתי [cite: 22].
לצד תובנה זו, שופע ה"משך חכמה" פירושים רציונליסטיים המבקשים להעניק פשר הגיוני למאורעות המקראיים [cite: 9]:
- אמונת אבות לקראת הגאולה (שבת הגדול): בפירושו לפרשת עקב, מסביר רבי מאיר שמחה כי הבנת משמעותו של "שבת הגדול" טמונה בביטחון הנפלא ובאמונה הגמורה שהפגינו בני ישראל במצרים [cite: 24]. כאשר לקחו את שה הפסח (אלוהי מצרים) וקשרו אותו למיטותיהם לקראת זביחתו, בידיעה ברורה כי בחצי הלילה יומתו כל בכורי מצרים, הפגינו רמת בטחון בלתי נתפסת [cite: 24]. אמונה זו היא שהכשירה אותם לקבלת השבת, המבוססת כולה על בטחון ואמונה בבריאת העולם [cite: 24].
- שכרו הכפול של פנחס: בהסברו לדמותו של פנחס, מפריד ה"משך חכמה" בין שתי הפעולות שביצע [cite: 9]. פנחס עצר את המגפה והציל נפשות מישראל, ועל כך קיבל שכר מיידי בעולם הזה – "בריתי שלום" [cite: 9]. מנגד, על קנאתו לקדוש ה' (מעשה המצריך טהרת כוונה מוחלטת ללא אינטרס אישי), נשמר לו שכרו לעולם הבא [cite: 9].
- ההבדל המנהיגותי בין משה ואהרן לנדב ואביהו: רבי מאיר שמחה מדמה את משה ואהרן ל"אם" הדואגת לטווח הארוך לבריאות התינוק ומזינה אותו במזון הראוי לו, בעוד שנדב ואביהו נמשלו ל"מינקת" המאכילה את התינוק במאכלים הערבים לחכה שלה עצמה, מבלי להתחשב בנזק העתידי שעלול להיגרם לו [cite: 9]. הנהגתם של נדב ואביהו הייתה מבוססת על השגות רוחניות אינדיבידואליות עילאיות, אך חסרה את האחריות הציבורית וההתאמה למדרגתו של העם הפשוט [cite: 9].
תאוריית גלות וגאולה: "ברלין היא ירושלים" ומכתב סן רמו
בחינת משנתו של רבי מאיר שמחה חושפת תפיסה היסטוריוסופית מגובשת ביחס למחזוריות של חיי הגלות, לצד זיהוי תהליכים לאומיים מודרניים כביטוי להשגחה אלוהית [cite: 25, 26].
בפירושו המפורסם לפרשת בחוקותי, מתאר ה"משך חכמה" חוקיות היסטורית כמעט מתמטית השולטת בגורלו של עם ישראל בגלויותיו השונות (ספרד, צפון אירופה ועוד) [cite: 26, 27]. לפי תיאוריה זו, עם הגעתו של עם ישראל לטריטוריה חדשה בגלות, הוא מוצא מנוחה זמנית, מקים מרכזי תורה ומתחיל לשגשג [cite: 26, 27].
אולם, השלווה הכלכלית והחברתית מביאה עמה סכנה רוחנית: הדורות הבאים מתחילים לשכוח את מוצאם, זונחים את לשון הקודש לטובת לשונות זרים, ומבקשים להידמות לחברה הנכרית הסובבת [cite: 26]. השיא של תהליך זה מגיע כאשר היהודי מדמה בנפשו כי הגלות היא בית הקבע שלו, ומפתח את ההשקפה המסוכנת כי "ברלין היא ירושלים" [cite: 26, 28].
ברגע שבו נשכח הרצון האמיתי לחזור לארץ ישראל, וכאשר התרבות הזרה הופכת למהות הקיום, אזי מתעורר "רוח סועה וסער" [cite: 13, 26, 28]. גל של אנטישמיות ורדיפות קמות ועוקרות את היהודי מגזעו, מגרשות אותו למקום חדש בו הוא אינו מכיר את השפה, ומאלצות אותו לזכור כי הוא גר בארץ נכרייה [cite: 26]. בטלטול זה נשכחת זמנית התורה בעומקה ובפלפולה, אך בארץ החדשה מתעורר מחדש הרגש הקדוש, והדורות הבאים שבים להפיץ תורה ולהרחיב גבוליה [cite: 26]. תחזית מצמררת זו, שנכתבה עשרות שנים לפני עליית הנאציזם בגרמניה, נחשבת לאחת הנבואות ההיסטוריות המדויקות והמדהימות ביותר בתולדות המחשבה היהודית [cite: 6].
במקביל להתרעתו מפני סכנות הטמיעה בגלות, זיהה רבי מאיר שמחה את ההתעוררות הלאומית ואת הצהרת בלפור ולאחריה ועידת סן רמו בשנת תר"פ (1920) כאותות ברורים להנהגה אלוהית מכוונת [cite: 25, 29, 30, 31]. באגרת ששלח (אשר נקשרה בהמשך לגיוס כספים עבור קרן היסוד), כתב מילים היסטוריות אלו: "כעת הסבה ההשגחה העליונה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן רעמא, ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל" [cite: 25, 29, 30, 31].
קביעה זו נשאה השלכות הלכתיות מרחיקות לכת ביחס לסוגיית "שלוש השבועות" המוזכרת במסכת כתובות (האוסרת על עלייה המונית כחומה או מרידה באומות העולם) [cite: 30, 32]:
- הפקעת תוקף השבועות: רבי מאיר שמחה פסק כי מרגע שאומות העולם עצמן הכירו בזכותו של עם ישראל על הארץ ונתנו לכך רשות רשמית, סר פחד השבועות [cite: 25, 30, 31].
- שיבת מצוות יישוב הארץ: עם הסרת המניע המדיני, שבה מצוות יישוב ארץ ישראל (השקולה כנגד כל המצוות שבתורה) לתוקפה המלא והמעשי [cite: 25, 31].
- חובת הסיוע המעשי: הרב קבע כי חלה חובה על כל יהודי לסייע בכל יכולתו לקיים מצווה זו ולתמוך בבניינה הפיזי של הארץ [cite: 25, 31].
עמדה חיובית ונועזת זו עוררה פולמוסים עזים בקרב חוגים אנטי-ציוניים וחרדיים, אשר ניסו לטעון כי המכתב מזויף, או כי פג תוקפו של הרישיון הבינלאומי לאור התנהלותם החילונית של ראשי הציונות [cite: 31, 32, 33]. עם זאת, המקורות ההיסטוריים מאששים את אותנטיות דבריו, המציבים אותו כאחד מחלוצי הראייה הממלכתית-הלכתית של תקופת ראשית הצמיחה הלאומית [cite: 25, 29, 30].
מנהיגות ציבורית ויחסים ברשת הרבנית
פעילותו של רבי מאיר שמחה חרגה בהרבה מגבולות דווינסק, והוא הפך לאחד ממתווי המדיניות המרכזיים של יהדות רוסיה [cite: 34].
אחד הפרקים המרתקים במנהיגותו הציבורית הוא מערכת היחסים המורכבת עם ענק התורה ששימש לצדו ברבנות דווינסק – רבי יוסף רוזין, המוכר כ"הרוגאצ'ובר" [cite: 35, 36]. שני הגאונים הנהיגו את שתי הקהילות בעיר (הליטאית והחסידית) במשך עשרות שנים [cite: 2, 35, 36]. בעוד רבי מאיר שמחה ייצג את הלמדנות השיטתית, המבקשת ליישב סתירות ולבנות הרמוניה טקסטואלית תוך קירוב המקרא לשכל הישר, הרוגאצ'ובר החזיק בשיטה אנליטית חריפה המפרקת כל מושג לגורמיו הראשוניים ומגדירה אותם מחדש בכלים פילוסופיים-משפטיים נוקשים [cite: 10, 35].
על אף פערים מתודולוגיים אלו, שגררו ויכוחים למדניים סוערים, שררה ביניהם הערכה הדדית עמוקה [cite: 35, 36]. עם פטירתו של רבי מאיר שמחה, ביטא הרוגאצ'ובר כאב וצער עמוק והוריד דמעות, תוך שהוא מודה כי חברו הגיע בסוף ימיו לידיעת התורה בשלמותה [cite: 35].
מחוץ לעירו, זכה רבי מאיר שמחה להערצה מופלגת מצד ראשי ישיבות ליטא וגדולי הדור [cite: 9]. רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק ורבי אברהם יצחק הכהן קוק כינו אותו בתואר הנדיר "שר התורה" [cite: 3, 9]. בהזדמנות אחת, במהלך ועידת רבנים, ביקש רבי חיים מבריסק מבנו להביא עמו את הספר "אור שמח" כדי שיוכל להציגו ברבים ולהראות את גאונותו של המחבר [cite: 9].
בשנת תר"ע (1910) השתתף רבי מאיר שמחה ב"ועידת פטרבורג" ההיסטורית – אסיפת הרבנים המשפיעה ביותר שקבעה את עמדות היהדות החרדית מול ממשלת רוסיה בנושאי דת וחינוך [cite: 34]. בוועידה זו פעל כתף אל כתף עם החפץ חיים, האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש ורבי חיים עוזר גרודז'ינסקי [cite: 34].
קשריו ההדוקים עם החפץ חיים הולידו לימים שמועה לפיה החפץ חיים הזכיר את רבי מאיר שמחה בשמו המלא בספרו "משנה ברורה" כדי לפייסו לאחר ויכוח סוער שהתרחש ביניהם בוועידה [cite: 37]. אולם, בחינה כרונולוגית מדויקת מפריכה שמועה זו מכל וכל, שכן הכרך האחרון של המשנה ברורה נדפס בשנת תרס"ז (1907) – כשלוש שנים לפני ועידת פטרבורג [cite: 37]. פריכת אגדה זו מעצימה את האמת ההיסטורית: החפץ חיים בחר להזכיר את שמו המלא של רבי מאיר שמחה בחיבורו המונומנטלי אך ורק מתוך הכרה והערצה לגדולתו התורנית חסרת התקדים, זכות שלא זכו לה חכמים אחרים בני דורם [cite: 37].
סיכום
רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק מותיר מורשת תורנית שהיא מופת של מיזוג מושלם בין הלכה צרופה, הגות תאולוגית נועזת ומנהיגות ציבורית מעשית [cite: 9, 10]. דרך לימודו, המשכללת את קודקס הרמב"ם באמצעות התלמוד הירושלמי, הפכה לנכס צאן ברזל בעולם הישיבות עד עצם היום הזה [cite: 10, 14, 38].
במקביל, פירושו "משך חכמה" ממשיך להפרות את המחשבה הדתית המודרנית הודות לתפיסת הקדושה הרציונליסטית והאנטי-פטישיסטית שלו, אשר מציבה את האחריות האנושית ואת העשייה המוסרית מעל לכל עצם חומרי קדוש [cite: 21, 22, 38].
הבנתו המעמיקה את ההיסטוריה היהודית – החל מזיהוי הסכנות הקיומיות של טמיעה תרבותית בגולה ועד לזיהוי ועידת סן רמו כפתח הגאולה והפקעת השבועות ההיסטוריות – מעמידה אותו כדמות גשר נדירה, שהשפיעה על חוגים דתיים מגוונים ביותר ושילבה נאמנות מוחלטת למסורת יחד עם ראיית הנולד וחזון ריאליסטי מזהיר [cite: 6, 25, 26].
מקורות38
- 1.100 שנה לפטירתו: עובדות מרתקות על רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, ה"משך חכמה" - הידברות, hidabroot.org/article/1214972
- 2.מאיר שמחה הכהן - ויקיפדיה, he.wikipedia.org/wiki/מאיר_שמחה_הכהן
- 3.8 עובדות על רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק שיום פטירתו ד' אלול - מוקד תהילים ארצי, tehillim-center.co.il/article/3722
- 4.ההסכמה שקיבל ה'אור שמח' מהרשב"א כיצד השכין ה'אור שמח' שלום בין בני זוג? ארגז המצעים שהציל את ה'אור שמח' - דרשו, dirshu.co.il/245565-2/
- 5.10 מי יודע • רבי מאיר שמחה הכהן - אמס MS, emess.co.il/radio/131159
- 6.הרב מאיר שמחה הכהן מדאוגבפילס (דווינסק) – Rabi Meir Simcha of Dvinsk (1843–1926), lat-est.org.il/historic_archive/3794/
- 7.ד' אלול - יום פטירת ה'אור שמח' | יומא דהילולא - פורום אוצר התורה, forum-otzar-hatorah.co.il/threads/ד-אלול-יום-פטירת-האור-שמח.7066/
- 8.HebrewBooks.org - רמב"ם הלכות תפלה וברכת כהנים פרק יא הלכה יז, hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=675&bid=20&hilite=
- 9.הגאון ר' מאיר שמחה הכהן זצ"ל / הרב חיים ראובן רבינוביץ, daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/hagaon-4.htm
- 10.אור שמח (ספר) - ויקיפדיה, he.wikipedia.org/wiki/אור_שמח_(ספר)
- 11.HebrewBooks.org - רמב"ם הלכות גירושין פרק יב הלכה ז - פ' אור שמח, hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=8701&rid=3674
- 12.משך_חכמה, tashma.co.il/books/learn/1033/משך_חכמה
- 13.משך חכמה. ריגא, תרפ"ז. מהדורה ראשונה - ווינרס מכירות פומביות, winners-auctions.com/items/משך-חכמה-ריגא-תרפז-מהדורה-ראשונה/
- 14.אור שמח - הלכה ומשפט יצחק כהן זול ספר ספרי קודש, zolsefer.co.il/ספרים-הדר.html/אור-שמח-הלכה-ומשפט-משנתו-של-הרב-מאיר-שמחה-הכהן-על-משנה-תורה-לרמבם-יצחק-כהן
- 15.'אור שמח' - הלכה ומשפט - מוסד ביאליק, bialik-publishing.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=1605
- 16.Judaica-Portal - KOBV, judaica.kobv.de/advancedSearch.do?fq=person%3Aכהן%2C+יצחק+בן+מרדכי&sortCrit=score&sortOrder=desc&hitsPerPage=10&index=internal&f1=author&v1=Meir+Simḥah+ha-Kohen%2C+of+Dvinsk+1843-1926&conj1=&f2=&v2=&conj2=&f3=&v3=&conj3=&f4=&v4=&conj4=&f5=&v5=&conj5=&f6=&v6=&conj6=&f7=&v7=&plv=2
- 17.סנהדרין יט ע"א - סמכות המלך אל מול מערכת המשפט של התורה - מכון משפטי ארץ, dintora.org/Show_article/1222
- 18.התקשרות 1278 | הרבי וה"אור שמח" על הרמב"ם - צעירי חב"ד, chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14820&CategoryID=2355
- 19.פסול לך - דברי סיום לבבא קמא ופרשת כי תשא | Voices on Sefaria, sefaria.org/sheets/547644
- 20.משך חכמה, כי תשא | האוסף של ספריא, sefaria.org.il/Meshekh_Chokhmah,_Ki_Tisa
- 21.יישר כוחך ששיברת את הלוחות! - מקוה.נט, mikve.net/content/486/
- 22.יישר כוחך ששברת - ערוץ 7, inn.co.il/news/517040
- 23.פרק 24 - שמחה הכהן מדווינסק: אין שום עניין קדוש בעולם - בית אבי חי, bac.org.il/podcasts/?podcastID=20382
- 24.משך חכמה/ספר דברים/פרשת עקב - ויקיטקסט, he.wikisource.org/wiki/משך_חכמה/ספר_דברים/פרשת_עקב
- 25.תוקפו של יום, asif.co.il/wp-content/uploads/2023/03/14.pdf
- 26.משך חכמה, בחקתי יא | האוסף של ספריא, sefaria.org.il/Meshekh_Chokhmah,_Bekhukotai.11
- 27.לא מאסתים ולא געלתים - מחלקי המים, mayim.org.il/wp-content/uploads/2016/09/Bhukotay_75.pdf
- 28.הן עם לבדד ישכון - מנחת אשר, minchasasher.com/he/shiur/parsha-vort/הן-עם-לבדד-ישכון/
- 29.פרשת וארא - מקומה של ארץ ישראל בהשקפת היהדות - הרב משה צבי וקסלר, haravweksler.com/post/פרשת-וארא-מקומה-של-ארץ-ישראל-בהשקפת-היהדות
- 30.תחילת דיון תורני ורציני בהמשך לתגובה על - אזמרך בלאמים, yoel-ab.com/forumIn.asp?top_id=3727&m_id=3699&title=%F9%EC%E5%ED%20%EE%F0%E7%ED...
- 31.שלוש השבועות | Family Wiki | Fandom, danielventura.fandom.com/he/wiki/שלוש_השבועות
- 32.'מאה שנים לזיוף המכתב של האור שמח' פרק ג' - ילקוט השבעתי אתכם, yhe.center/single-post/מאה-שנים-לזיוף-המכתב-של-האור-שמח-פרק-ג
- 33.תמיכת הר' קוק בקרן היסוד - אזמרך בלאמים, yoel-ab.com/forumIn.asp?top_id=20270&m_id=20270&title=%FA%EE%E9%EB%FA%20%E4%F8%27%20%F7%E5%F7%20%E1%F7%F8%EF%20%E4%E9%F1%E5%E3
- 34.ועידת פטרבורג: מכתב היסטורי מהגאון רבי איצ'לה מפוניבז'. תר"ע - ווינרס מכירות פומביות, winners-auctions.com/items/ועידת-פטרבורג-מכתב-היסטורי-מהגאון-רבי/
- 35.שיחה:יוסף רוזין - חב"דפדיה, chabadpedia.co.il/index.php?title=שיחה:יוסף_רוזין&mobileaction=toggle_view_desktop
- 36.מאורות - פורטל הדף היומי, daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/35191-sFile.pdf
- 37.המחלוקת והאגדה על ה... "משנה ברורה" - כיכר השבת, kikar.co.il/haredim-news/349499
- 38.מאה שנים להסתלקותו של רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק - מכללת הרצוג, herzog.ac.il/news/מהנעשה-במכללה/מאה-שנים-להסתלקותו-של-רבי-מאיר-שמחה-הכה/