פועלו ומשנתו התורנית וההשקפתית של הרב כלפון משה הכהן מג'רבה (תרל"ד–תש"י, 1874–1950)
13 דק׳ קריאה2,551 מילים
תקציר
הדו"ח מציג ניתוח מעמיק של מפעלו הרבני והציבורי של הרב כלפון משה הכהן (מוהרמ"ך), אשר כיהן כרבה הראשי וראב"ד של קהילת ג'רבה בדרום תוניסיה במחצית הראשונה של המאה העשרים. הרב כלפון משה הכהן נחשב לאחד מגדולי חכמי ישראל בדורו, והוא נודע במאמציו לשמר את המסורת התורנית השמרנית של ג'רבה אל מול השפעות המודרנה והחילון. מפעל כתיבתו העצום, הכולל כמאה חיבורים, ובראשם סדרת השו"ת שואל ונשאל וספר המנהגים ברית כהונה, סיפק מסגרת פסיקה יציבה ליהדות תוניסיה. יתר על כן, משנתו ההשקפתית הציגה שילוב ייחודי של ציונות שורשית והתנגדות עקרונית לחינוך חיצוני, כשהוא דוגל בהפיכת הטוהר התורני המקומי לבסיס לתיקון עולם.
הקדמה והבהרת זהות הדמות
דו"ח זה מוקדש לניתוח מעמיק של מפעלו העצום ומשנתו התורנית וההשקפתית של הגאון הרב כלפון משה הכהן (הידוע בכינוי מוהרמ"ך), אשר כיהן כרבה הראשי וראב"ד (ראש אב בית דין) של הקהילה היהודית באי ג'רבה שבדרום תוניסיה. הרב כלפון משה הכהן, שנולד בי"ב בשבט ה'תרל"ד (1874) ונפטר בי"ח בטבת ה'תש"י (1950), נחשב לאחד מגדולי חכמי ישראל במאה העשרים ונודעה לו השפעה מכרעת על דפוסי הפסיקה והלימוד בקרב יוצאי תוניסיה כולה.[1, 2, 3]
יש לציין כי אף שאילתת המשתמש התייחסה ל"הרב חיים כלפון", הנתונים המחקריים מצביעים באופן מובהק על הרב כלפון משה הכהן כדמות התורנית המרכזית מג'רבה בזמנו, שפועלו התורני והציבורי הוא נושא הדיון העיקרי בספרות הרבנית ובמחקר האקדמי כאחד.[4, 5] ייתכן שהשם "חיים" בשאילתה נבע מבלבול עם דמויות במשפחתו, כגון אביו, רבי שלום הכהן, שחיבר את הספר חיים ושלום [6], או אליהו ב"ר חיים כלפון, המוזכר כמחבר מילון עברי קבלי.[7] הניתוח שלהלן יתמקד אפוא במורשתו הרב-גונית של הרב כלפון משה הכהן.
פרק 1: מבוא והקשר היסטורי – הרב כלפון משה הכהן ועולמה של ג'רבה
1.1 ג'רבה – אי של מסורת בעידן המודרני
הבנת גודל פועלו של מוהרמ"ך מחייבת התייחסות למעמדה הייחודי של קהילת ג'רבה. אי ג'רבה, השוכן בדרום תוניסיה, שימש במאות האחרונות כמעוז תורני איתן. הקהילה היהודית שם הצליחה לשמר את אורח חייה המסורתי והשמרני במידה ניכרת, תוך עמידה איתנה בפני התמורות העמוקות שאפיינו את מרכזי הקהילות בצפון תוניסיה, ובראשן הבירה תוניס, אשר ספגו השפעות אירופאיות מודרניות עקב מדינת החסות הצרפתית.[4]
המחקר מצביע על תופעה ייחודית: בעוד שבצפון תוניסיה ניכרו תמורות עמוקות וחוגים רחבים נטו להשכלה ולחילון, דפוסי החיים בג'רבה נותרו שמרניים באופן חסר תקדים. הרב כלפון משה הכהן עמד בראש המאמץ לשמר את החוסן הרוחני של הקהילה, ובחסותו אף התפתחה היצירה התורנית המקומית ביתר שאת בתקופתו.[4]
1.2 תפקידו המרכזי של מוהרמ"ך בשימור האופי הקהילתי
הרב כלפון משה הכהן לא רק הוביל את קהילתו אלא גם היה האדריכל של המגננה התורנית שלה. הוא היה מן המתנגדים התקיפים להכנסת לימודי חול ומקצוע ופעל למנוע את הקמת בית הספר של רשת "כל ישראל חברים" (כי"ח) בג'רבה.[8]
מנהיגותו התבססה על תפיסה עקרונית: השמירה על הטוהר התורני המקומי והבידול החינוכי (בג'רבה) היוו בסיס הכרחי להכשרת הדור שיישא את החזון הדתי-לאומי. המסקנה המתבקשת מפועלו היא שבידוד תרבותי-חינוכי, כאשר הוא מלווה בפריון תורני פנימי עצום, אינו מביא לדעיכה אלא יכול להצמיח מורשת אינטלקטואלית חזקה, שאינה מקומית בלבד.
אכן, כוחה של יצירתו של מוהרמ"ך חרג מגבולות ג'רבה. על אף שחי ופעל בקהילה מבודדת, יצירותיו הפכו לבסיס פסיקה מוצק עבור רבנים יוצאי ג'רבה וסביבותיה [9], והוא עצמו זכה להכרה נרחבת בקרב חכמים מקהילות שונות בישראל ובתפוצות. תופעה זו מדגימה כי יצירה תורנית שיטתית ואותנטית, כמו זו שהרב כלפון משה דחף אליה, יכולה להתגבר על חסמים גיאוגרפיים ותרבותיים ולבסס מורשת לאומית רחבה, המהווה מוקד להתכנסות מחקרית גם שנים רבות לאחר פטירתו.[4, 5]
פרק 2: תולדות חייו והמעבר מלימוד לפסיקה (1874–1950)
2.1 שורשים, חינוך מוקדם והכשרה
הרב כלפון משה הכהן נולד למשפחה רבנית מיוחסת, המשתייכת למשפחות הכהנים "אבריש", אשר על פי מסורת המשפחה מוצאן בעזרא הסופר.[2, 3] אביו היה הגאון רבי שלום הכהן זצ"ל, שהיה אב בית הדין של העיירה זרזיס וחיבר את הספרים נהר שלום, חפץ יקר, וחיים ושלום. סבו מצד אביו היה הרב משה הכהן, מחבר הספר פני משה, ועל שמו נקרא.[2]
תחילת לימודיו של הרב כלפון משה הייתה אצל אביו, ולאחר מכן למד אצל הגאון רבי יוסף ברבי זצ"ל, לימים רבה של ג'רבה.[2, 3] כבר בצעירותו ניכר בו כי נועד לגדולות, ושקד על לימודו בהתמדה רבה.[3] בגיל שתים עשרה (טו"ב) עבר עם אביו לזרזיס, שם למד את מלאכת השחיטה והבדיקה ונתמנה לשוחט ובודק.[3] בהגיעו לגיל עשרים ואחת נשא את בת דודו.[3]
במהלך חייו נולדו למוהרמ"ך ולאשתו שבעה ילדים, ביניהם שני בנים שהיו גאונים ומחברי ספרים: רבי אברהם מגוץ הכהן (שנפטר בקיצור ימים בגיל 33, מחבר ברכת אברהם) ורבי שושן הכהן (שירש את אביו כרבה הראשי של ג'רבה, ולימים כיהן כרב מושב איתן בישראל).[2, 3]
2.2 הדיינות בכורח הציבור
הרב כלפון משה הכהן התאפיין בענווה רבה ובשאיפה להתפרנס מיגיע כפיו. כבר בגיל עשרים וחמש הוצע לו תפקיד חבר בית הדין בג'רבה, אך הוא סירב, ובשל ענוותנותו ונכונותו לעבוד לפרנסתו, אף קפץ ונשבע שלא ישמש דיין בשום אופן.[3]
סיפור המינוי שלו מסמל את תפיסתו העמוקה את הכהונה הרבנית כעול כבד הדורש הקרבה אישית. סירובו הנחרץ והשבועה מעידים על ההבנה כי תפקיד זה אינו מיועד לכבוד אישי או לפרנסה נוחה, אלא מחייב מסירות טוטאלית.
רק לאחר שנפטר ראב"ד ג'רבה, הגאון רבי משה זקן מאזוז זצ"ל, שבו רבני ג'רבה וגדולי רבני תוניס והפצירו ברב כלפון משה. לאחר שנתיים של סירוב עיקש, הוא נעתר לבקשת הציבור בשנת ה'תרע"ז (1917), והתיר את שבועתו (פרטי התשובה בעניין זה נדפסו בשו"ת שואל ונשאל ח"ב).[3] לאחר קבלת התפקיד, הוא מונה לראב"ד ג'רבה וכל חייו הוקדשו לטיפול ב"טרדות הציבור".[3]
2.3 הנהגה בצל משבר ועלייה מאוחרת
במהלך שנות כהונתו, עמד הרב כלפון משה בראש קהילתו בזמנים קשים. בתקופת הכיבוש הנאצי, הוא הפגין גבורה ועוצמה מנהיגותית, שהיו כרוכים בסכנת נפשות, והצליח להנהיג את קהילתו באותה תקופה אפלה.[8]
למרות טרדות הציבור, מחלת עיניים שמנעה ממנו לכתוב בלילה, וכל המכשולים, הספיק הרב כלפון משה לחבר כמאה ספרים וקונטרסים בכל מקצועות התורה.[3]
הרב כלפון משה הכהן נפטר בג'רבה בי"ח בטבת ה'תש"י (7 בינואר 1950), בגיל 75, ערב עלייתו המתוכננת לארץ ישראל.[2, 10] חזונו הלאומי הושלם 55 שנים לאחר מכן, כאשר ארונו הועלה לישראל. ביום ז' בחשוון ה'תשס"ו (2005) נטמנו עצמותיו בהר המנוחות בירושלים, יחד עם ספרי תורה שנגנזו עמו.[3, 10]
פרק 3: המפעל הספרותי – ניתוח היצירה העצומה
הרב כלפון משה הכהן השאיר אחריו מפעל ספרותי מקיף, שכלל כמאה חיבורים וקונטרסים מגוונים בתחום ההלכה, הדקדוק, העיבור, המוסר וההשקפה.[3] היקף כתיבה יוצא דופן זה, שנוצר תוך כדי כהונה ציבורית מאומצת, אינו מעיד רק על גאונות, אלא גם על שיטתיות מופתית. הרב כלפון משה הדגיש במקומות רבים את החשיבות בכתיבת חידושי תורה ופרסומם [3], והפריון הספרותי שלו היה חלק בלתי נפרד משיטת החינוך וההנהגה שלו, שדגלה בסדר ובבהירות.
3.1 האנציקלופדיה ההלכתית: שו"ת "שואל ונשאל"
יצירתו ההלכתית המרכזית והמקיפה ביותר של מוהרמ"ך היא סדרת ספרי השאלות והתשובות (שו"ת) שואל ונשאל, הכוללת תשעה כרכים.[3, 11] סדרה זו משקפת את המהפכה שחולל הרב בלימוד התורה בג'רבה. ספרות השו"ת, שבה נשאלים חכמים שאלות הלכתיות מהציבור ומוענקות תשובות מנומקות ומפורטות [12], הפכה בידיו לכלי לשינוי מתודולוגיית הלימוד המקומית. במקום ההתמקדות הבלעדית ב"עיון התוניסאי" (לימוד מעמיק של התלמוד ללא יישום לפסיקה), דחף הרב כלפון משה ללימוד שיטתי של פסיקת הלכה, והסדרה שואל ונשאל היא הפלטפורמה המייצגת של גישה זו.
3.2 אבן היסוד המנהגית: "ברית כהונה"
ספר מרכזי נוסף בפועלו הוא ברית כהונה, ספר המשתרע על פני שני כרכים.[3, 9] ספר זה הוקדש כולו למטרה אחת: בירור, ביסוס והנמקה של מנהגי ג'רבה וסביבותיה.[3]
מטרת יצירתו של ברית כהונה הייתה כפולה: מצד אחד, לשמש כמקור מחייב לפסיקה בקרב הקהילה, ומצד שני, לשמש כחיץ נגד מגמות הסטנדרטיזציה ההלכתית והשפעות זרות שהחלו לחדור לתוניסיה.[3] על ידי קודיפיקציה מדויקת ומתועדת של המנהגים העתיקים, חיזק הרב כלפון משה את הזהות הקהילתית והעניק לכל מנהג ומנהג גושפנקה הלכתית מבוססת. הספר שימש ומשמש עד היום כבסיס מוצק לפסיקת הלכה עבור יוצאי ג'רבה.[9]
ניתן לראות בקידום הפסיקה השיטתית ובכתיבת ברית כהונה לא רק תרומה תורנית טכנית, אלא כלי אסטרטגי לשמירת החוסן הקהילתי. הרב כלפון משה נלחם בהשכלה ובכי"ח מתוך הכרה שהמודרנה מביאה לבלבול ופריצת גדרות. התשובה המעשית שלו לאתגרים אלו הייתה מתן מענה פנימי של סדר, בהירות הלכתית, וביסוס מוחלט של המסורת המקומית.
3.3 חיבורי מוסר והשקפה
בנוסף ליצירתו ההלכתית, הרב כלפון משה הכהן חיבר ספרים רבים בתחומי המוסר וההשקפה, שבהם ניכרת הערכתו הגדולה לתורת הרמב"ם.[3] בין חיבוריו נמנה גם הספר חוקות משה, שנועד לשמש חק ומשפט לנהל שה פזורה, תוך התמודדות עם בעיות ציבוריות וקהילתיות.[9]
תפיסתו המוסרית של הרב כלפון משה התמקדה בין היתר בכוחו המעצב של הדיבור. הוא לימד כי מילים שאדם אומר בקול רם אינן רק חושפות את רגשותיו ומחשבותיו, אלא חודרות ללבו ומעצבות את פנימיותו.[8] זוהי תפיסה המטילה אחריות עליונה על כל מעשה דיבור.
היקף וסוגי יצירתו של הרב כלפון משה הכהן מתומצתים בטבלה הבאה:
Table 1: היקף וסוגי יצירתו התורנית של הרב כלפון משה הכהן (מוהרמ"ך)
פרק 4: משנתו ההלכתית – פסיקה בין מרן למנהג ג'רבה
4.1 המהפך הפדגוגי והכשרת פוסקים
הרב כלפון משה הכהן חולל מהפך יסודי בדרכי הלימוד התורני בג'רבה. בעוד שקודמיו עסקו בעיקר ב"עיון התוניסאי" – לימוד תלמוד מעמיק – הוא דחף ללימוד נרחב ושיטתי של פסיקת הלכה.[8]
שיטת לימודו בשבתות הייתה דוגמה מובהקת לגישתו החינוכית. הוא הציג בעיה הלכתית שעליה עמלו תלמידיו במהלך השבוע וניסחו לה תשובה. בשבת דנו בסוגיה תוך שהוא בוחן את תשובותיהם. שיטה זו, שהייתה שיטתית ויסודית, העמידה שדרה של פוסקים מיומנים בהלכה.[8] תלמידו המובהק, הגאון רבי רחמים חי חוויתה הכהן, ירש אותו כראב"ד ג'רבה.[3]
4.2 האיזון בין השולחן ערוך למסורת ג'רבה
בפסיקותיו ההלכתיות, ובמיוחד בספרי השו"ת שלו, נקט הרב כלפון משה בשיטה המשלבת נאמנות מוחלטת לשני יסודות, שהיו לעיתים מנוגדים:
- קבלת הוראות מרן: מצד אחד, קיבל הרב כלפון משה את הוראות מרן השולחן ערוך, וטען כי הן "אפילו באלף לא בטיל".[3]
- שימור המנהגים העתיקים: מצד שני, סירב לוותר על המנהגים הקדומים והמבוססים של קהילת יהודי אי ג'רבה.[3]
הכלי המרכזי ששירת את האיזון הזה היה הספר ברית כהונה. באמצעות ספר זה, הוא הקפיד לבסס כל מנהג ומנהג כדי להבטיח את שימורו המדויק, ובכך הפך את המנהג לחלק אינטגרלי ומנומק של הפסיקה. גישה זו, שאיחדה את הסמכות המרכזית (מרן) עם הלגיטימציה המקומית (המנהג), הבטיחה את המשך הדרך המסורתית של ג'רבה.
4.3 עדיפות גאולת הארץ על המנהג
נושא מרתק נוסף בהשקפתו ההלכתית נוגע למצוות יישוב ארץ ישראל. הרב כלפון משה היה מוכן להשתמש בכוח הפסיקה כדי להקל בהלכה ובמנהגי הקהילה העתיקים למען מטרה לאומית-דתית עליונה: הקלת העלייה לארץ ישראל.[8]
העובדה שדמות שתמכה באופן כה מוחלט ובלתי מתפשר בשימור מנהגי אבות, עד כדי כתיבת שני כרכים יסודיים עליהם [3, 9], הייתה מוכנה לוותר עליהם למען גאולת הארץ, מעידה כי מיקומה של מצוות השיבה לציון בהשקפתו ההלכתית היה גבוה מכל חומרה או מנהג. עמדה זו מוכיחה כי הציונות לא הייתה עבורו עמדה פוליטית חיצונית, אלא חלק אינטגרלי ומכונן במשנתו ההלכתית, שהכתיבה סדרי עדיפויות חדשים נוכח ניצוצות הגאולה.
פרק 5: משנתו ההשקפתית – ציונות, מוסר ואוניברסליות
5.1 ציונות שורשית ולאומיות תורנית
הרב כלפון משה הכהן נודע כציוני נלהב. הוא ראה בהצהרת בלפור, שאושררה בוועידת סאן רמו, "ניצוצות הגאולה".[8] אהבתו העזה לארץ ישראל באה לידי ביטוי תדיר בכתביו, בהם הביע געגועים עזים לציון ולנחלת אבותיו.[3, 10] בספרו זכות משה, הוא כתב: "על ידי השבועה שנשבענו לזכור תמיד ארצנו ונחלת אבותינו ירושלים... לכן נדמה לנו תמיד, כאילו עתה נחרבה, וכאילו עתה יצאנו ממנה".[10]
עם זאת, חשוב להדגיש את אופייה המיוחד של ציונות זו. כפי שהבהיר הרב מאיר מאזוז, הציונות של מוהרמ"ך לא הייתה "ציונות חילונית", אלא לאומיות המעוגנת כולה בתורה, כדוגמת משנתו של רבי יהודה הלוי, שנועדה לחבר את הדת והלאומיות יחד במובן הטהור של המילה.[13] מותו ערב עלייתו [2], והעלאת עצמותיו לירושלים, מסמלים את השלמת חזונו הלאומי לאחר מותו.
5.2 ענווה, צדק חברתי ואתיקה של מנהיגות
אף שהרב כלפון משה נודע כמי שעמד בתקיפות נגד פורצי גדר, הוא נודע גם בענוותנותו הרבה.[3] דוגמה מרכזית המדגימה את תפיסתו המוסרית ואת שיקוליו ההומאניים היא ויתורו על חומרת אכילת מצה שמורה, חומרה שנהג בה במשך שנים, לאחר שגילה שחומרה זו לא תהיה נגישה לכלל הציבור החפץ בכך.[8] מעשה זה מבטא את עקרון הצדק החברתי והמנהיגות שמעמידה את טובת הקהל ואת נגישות המצווה לפני חומרות אישיות.
משנתו בנוגע לכוחו של הדיבור, לפיה המילים שאדם אומר בקול רם לא רק חושפות את מחשבותיו אלא גם חודרות אל ליבו ומעצבות את אישיותו [8], מציגה את הדגש שהניח על חינוך ילדים ואתיקה דיבורית.
5.3 חזון אוניברסלי – משפט עולמי מציון
לצד עיסוקו בהלכה ובשמירה על גבולות הקהילה, פיתח הרב כלפון משה הכהן חזון השקפתי רחב היקף בנוגע לשלום עולמי. בחיבוריו, הוא הביע תמיכה בהקמת חבר הלאומים (ארגון שקדם לאו"ם) והציע להקים בית דין בינלאומי שמרכזו יהיה בירושלים.[8]
תפיסה זו, שהושמעה מפי מנהיג קהילה מבודדת ושמרנית, אינה סתירה לאופיו, אלא חלק מהיררכיית חזון. הרב כלפון משה ראה בשמירה על הטוהר התורני המקומי (בג'רבה) את הבסיס להכשרת הדור שיישא את דגל הלאומיות הדתית (הציונות), אשר יוביל בתורו לתיקון עולם. הקמת בית דין עולמי בירושלים נתפסה כמימוש החזון הנבואי ("כי מציון תצא תורה ומדבר ה' מירושלים"), ומבטאת את האמונה בכך שתורת ישראל היא המפתח לצדק ולמשפט אוניברסלי.
פרק 6: סיכום ומסקנות – מורשתו הנצחית והערכתו בדורות הבאים
6.1 תמצית פועלו ההיסטורי והתורני
הרב כלפון משה הכהן מילא תפקיד מכריע בשימור זהותה של יהדות ג'רבה מול אתגרי המודרנה והשפעת צרפת.[4] פועלו התורני העיקרי כלל שני נדבכים מרכזיים:
- השינוי המתודי: הובלת המעבר מ"עיון" בלבד ללימוד שיטתי של פסיקת הלכה, ובכך העמדת שדרה של פוסקים חדשים.[8]
- הקודיפיקציה: יצירת מפעלי כתיבה עצומים (כמאה ספרים), ובראשם שו"ת שואל ונשאל וספר המנהגים המונומנטלי ברית כהונה.[3, 9] יצירה זו סיפקה מסגרת הלכתית יציבה לקהילה, והפכה את המנהג לחלק מנומק של הפסיקה.[3]
הרב כלפון משה הכהן שימש כראב"ד ג'רבה בין השנים 1917 ל-1950.[3] מיקומו בשושלת הרבנית בג'רבה מוצג בטבלה הבאה:
Table 2: מיקום הרב כלפון משה הכהן בציר הזמן של רבני ג'רבה
6.2 ההערכה מגדולי הדורות הבאים ומורשתו בתפוצות
ההכרה בגדולתו של הרב כלפון משה הכהן חורגת מגבולות קהילת ג'רבה. יצירותיו נכנסו לקנון התורני הכללי והוא זכה להערכה נלהבת מגדולי הדורות הבאים, מכל קצוות הקשת התורנית. מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל שיבח את פועלו.[3] במיוחד ניכרת הערכתו של מרן ראש הישיבה הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א, שכינה את מוהרמ"ך "גאון הדור, ענק הדור בחכמה, בתבונה, במוסר, ביראת שמים, ביושר, בצדק, באמת ובענוה, לא קם כמוהו!".[3, 14] הרב מאזוז הוסיף וקבע כי אף שחי כל ימיו בקהילה קטנה בג'רבה, "כמעט אין כמוהו בעולם".[3]
ההערכה לה זכה הרב כלפון משה, גם מגדולי הרבנים בדורנו וגם ממוסדות המחקר האקדמי המקיימים כנסים ומפרסמים קבצים על יצירתו [4, 5], מעידה על קבלה והכרה חוצת מגזרים ודיסציפלינות. הוא הותיר אחריו מורשת כפולה: מנהיגות הלכתית שהפכה לבסיס הפסיקה של קהילות שלמות, ומודל לרבנות מסורתית שידעה להתמודד באופן מתוחכם עם המודרנה. הוא לא רק בלם השפעות חיצוניות, אלא יצר תשובה פנימית עמוקה, שהפכה אותו לדמות מפתח בהיסטוריה היהודית המודרנית.
הרב כלפון משה הכהן מציע מודל ייחודי: מנהיג שהיה איש הלכה נוקב ודבק במנהג אבות, אך יחד עם זאת בעל חזון לאומי ואף אוניברסלי, המשלב ענווה אישית עם תקיפות ציבורית, ואשר הקדים רפואה למכה על ידי בניית שיטה תורנית פנימית שתחזיק את הקהילה למשך דורות.
מקורות14
- 1.הרב כלפון משה הכהן - שערים, shearim.org.il/leaders/הרב-כלפון-משה-הכהן/
- 2.גדולי ישראל - רבי משה כלפון הכהן - רוטר.נט, rotter.net/mobile/viewmobile.php?forum=torah&thread=21328
- 3.על הגאון רבי כלפון משה הכהן זצ;quot&ל ועל השקפתו בענייני ... - מכון שלמה אומן, machonso.org/uploads/images/כהן_1.pdf
- 4.הרב כלפון משה הכהן וחכמי תוניסיה בעת החדשה - עיונים ביצירתם, פועלם והשפעתם - אדרא, idra.org.il/wp-content/uploads/2024/05/חלקי-הרב-כלפון-משה-הכהן.pdf
- 5.ספרים דיגיטליים | אדרא- הוצאה לאור, idra.org.il/ספרים-דיגיטליים/
- 6.עיונים בספרות המוסר של ר' שלום הכהן מג'רבה - Bar-Ilan University, cris.biu.ac.il/en/publications/עיונים-בספרות-המוסר-של-ר-שלום-הכהן-מגרבה/
- 7.מילון עברי קבלי / אליהו ב"ר חיים כלפון - אינטלקט ספרים, intellectbooks.co.il/product/מילון-עברי-קבלי/
- 8.סיפורים על הרב כלפון משה הכהן - אגדה - בית סיפורי העם היהודי, agadah.org.il/person/הרב-כלפון-משה-הכהן/
- 9.ברית כהונה ב' כרכים / מרן הגאון הגדול ר' כלפון משה הכהן זצוק''ל - אוצר הספרים, sefer.org.il/items/4932019-ברית-כהונה-ב-כרכים-מרן-הגאון-הגדול-ר-כלפון-משה-הכהן-זצוק-ל-הוצאה-לאור-מכון-הרב-מצליח-איש-מצליח
- 10.אודות רבי כמייס חלפון - מוסדות התורה חכמת רחמים, yhr.org.il/about3
- 11.שו"ת שואל ונשאל חלק א | רבי כלפון משה הכהן לקריאה הורדה ועריכה בקובץ וורד / pdf - אור הגנוז | ברסלב, or-breslev.co.il/books/שות-שואל-ונשאל-חלק-א-רבי-כלפון-משה-הכהן/
- 12.שאלות ותשובות - ויקישיבה, yeshiva.org.il/wiki/index.php/שאלות_ותשובות
- 13.ציונות של מרן רבי כלפון זצוק"ל - ישיבת כסא רחמים, ykr.org.il/tips/ציונות-של-מרן-רבי-כלפון-זצוקל/
- 14.טרקלין המדות של רבי כלפון - יד מאיר, yadmeir.co.il/?CategoryID=353&ArticleID=1065